#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכו. 1) מדוע לא העמידו את ינאי על חזקת אמו שלא נשבתה 2) למ""ד נשאת ואח""כ באו עדים לא תצא מדוע לא נעמידה על חזקת אשת איש, כשהעידו שלא מת 3) כשהעידו שלא נתגרשה? "	"1) רש""י בקידושין פירש דחזקת האם לא מהניא להכשיר את ינאי לפי שאין עדים באים לפסול את האם לכהונה אלא להעיד על ינאי. ואין נראה לר""י אלא דכל תרי ותרי הויא ספיקא דרבנן ולענין דינים דאורייתא החמירו שאין הולכים אחר החזקה.<br>2) אור""ת דאתיא חזקה דדייקא ומנסבא ומרעה חזקת אשת איש.<br>3) שגם כאן דייקא ומנסבא ומרעה חזקת אשת איש, דלעולם יראה שמא יוזמו או יפסלום בגזלנות."	בבא בתרא תוס' לב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכז. ההוא דאמר אין שטרא זייפא הוא וכוי מדוע לא האמינו רב יוסף במיגו דאי בעי אמר שטרא מעליא הוא? (4) 	"הרשב""ם תירץ דהכא דמי למה לו לשקר במקום עדים, והלא מודה שהשטר פסול והודאת בעל דין כמאה עדים, והוי כמיגו נגד עדים <sup>ע</sup>.<br>והתוס' (ד""ה אמאי) הביאו את תירוץ הר""י ב""ר מרדכי דלא אמרינן מיגו להוציא ממון מחזקתו, ומה שהוא מוחזק בקרקע אינו כלום דקרקע בחזקת בעליה עומדת כיון שאין לו שטר ולא חזקה. ובשם ר""י תירצו דלא אמרינן מיגו הכא כיון דלית ליה הכא מיגו אא""כ שיקר תחילה שהוצרך לשקר ולומר והא שטרא. ועוד תירץ דלא אמרינן הכא מיגו משום דהוי חוזר וטוען, דמעיקרא טען והא שטרא ועתה חוזר בו ומודה דחספא בעלמא הוא אלא שטרא מעליא הוה לי <sup>עא</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ע.  והרא""ש  (סי' יב)  ביאר דבריו שס""ל לרשב""ם שטענת מינך זבינתה והא שטרא טענה אחת היא, כלומר שקניתי בשטר, וממילא כשאו מר שהשטר מזויף הוי כאילו מודה שלא קנה ממנו, וא""כ אינו נאמן ע""י מיגו לומר שקנה דהוי מיגו נגד הודאתו וזה כמו מיגו נגד עדים. ועי' עוד ביאור ים לדברי הרשב""ם בנימוק""י ובקוב""ש  (ח""ב ס""ג ס""ק י""ב) .
<br>עא.  דעת הרשב""א שלכו""ע אמרינן מיגו להוציא. ואם הוא קיים את השטר המזויף, גם לרב יוסף אמרינן מיגו. דעת רבה שאו מרים לו ללכת לקיים את השטר ואם אכן יקיימו יהיה לו מיגו ויקבל את הקרקע. דעת רב יוסף שלא יתכן שהדיין יאמר לו לקיים כזה שטר שהרי הוא הודה שהשטר חספא בעלמא, וממילא אין מיגו. וכיון שהקדים והודה שהוא מזוייף לפני שקיים זריז ונפסד .</span>"	בבא בתרא לב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכח. מדוע רב אידי בר אבין פסק כרבה בקרקע וכרב יוסף בזוזי? 	"דעת הרשב""ם שהוי ספק אם ההלכה כרב יוסף או כרבה, ומספק משאירים ביד המוחזק. והתוס' (ד""ה והלכתא) הקשו על דבריו ופירשו בשם ר""י שההלכה בקרקע כרבה מכיון ששם זה מיגו להחזיק כיון שהמחזיק כעת מוחזק בקרקע, ובזוזי כר' יוסף כי שם זה מיגו להוציא <sup>עב</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עב.  וביאר הרא""ש  (סי' יג)  שכשהמחזיק קאמר שטרא מעליא הוא זכה בקרקע שהוא מחזיק בו, ואפילו שכעת הודה שהשטר מזויף מ""מ לא יוצא מחזקתו הראשונה שקיבל את השדה. משא""כ בזוזי שבי""ד הכריעו ע""פ השטר שמגיע לו את הכסף זה עדיין מחוסר גוביינא, ולכן אינו נחשב למוחזק במעות והוי מיגו להוציא. והרשב""א לשיטתו בהערה הקודמת ביאר שרב אידי פסק כרבה בארעא, דכיון דקאי בגווה נזקקין לו לקיימו כדי שלא נוציא אותו מן הקרקע שהוא עומד בתוכו אבל בזוזי דקיימי בידא דלוה, לא.</span>"	בבא בתרא לב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכט. האם אדם נאמן לומר על קרקע של יתומים לקוחה היא בידי 1) אם יש קול שהשדה אצלו במשכנתא 2) אם אין קול שהשדה אצלו במשכנתא והאם צריך שבועה? 	"1) לרשב""ם אינו נאמן כי הקול שיוצא זה כמו מחאה וצריך היה לשמור שטרו. ולתוס' (ד""ה לקוחה)<br>נאמן.<br>2) נאמן לטעון לקוחה היא בידי ואינו צריך שבועה.לרשב""ם כיון שאין נשבעים על הקרקעות, ועוד דחזקת ג' שנים במקום שטר קיימא ואם יש לו שטר אין צריך שבועה. לתוס' (ד""ה מיגו) מדרבנן נשבעים היסת על הקרקעות אבל כאן אין נשבעים כי היתומים הם שמא ואין נשבעים היסת בטענת שמא <sup>עג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עג.  אמנם הרא""ש  (סי' יז)  כתב דכל דמצי אבוהון למיטען ולהשביע טענינן ליתמי ומשבעינן אפיל ו בשמא.</span>"	בבא בתרא לב: - לג. ותוס'		
